ברוכים הבאים
שָׁנָה 24
חוֹדֶשׁ 06
יְוֹם 07
dividerארכיון חדשותdividerלידיעת שר הבריאות נתניהו
לידיעת שר הבריאות נתניהו
לידיעת שר הבריאות נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו למד היום משהו חדש, עושה רושם: הוא גילה שהוא בעצמו שר הבריאות! במהלך ישיבת הממשלה שנערכה הבוקר דנו חברי הממשלה בבעיות רגולטוריות במשרד הבריאות שכביכול הרגיזו את נתניהו עד שדפק עם אגרופיו על השולחן ודרש להיפגש בהקדם עם שר הבריאות, ושרי הממשלה נאלצו להזכיר לו שזה, בעצם, הוא.

אז כדי לעזור קצת לשר הבריאות נתניהו בחפיפה שהוא יצטרך לעשות לעצמו לתפקיד, עכשיו שהוא נזכר שבעצם הוא אחראי למערכת הבריאות שנמצאת בקריסה מוחלטת, החלטנו לשתף מחדש פוסט שהעלנו בחודש אוקטובר האחרון, עם פירוט על חלק מהנושאים הדחופים שעל סדר היום. נתניהו – סתם שתדע.

***

"למדינה יש מספיק כסף...אך בסופו של יום, אף אחד לא משקיע את הכסף בבריאות. בשנים האחרונות, הבריאות ירדה מסדר היום הציבורי". (חנה ופנר, מזכ"לית הסתדרות הרופאים, פברואר 2017)

"אתמול בלילה מתה לנו ילדה בת 24. בתור אחראית משמרת לא היה לי זמן לדבר עם האמא...כי במקביל היה איש עם אירוע מוחי, חולה בהתקף לב בסכנת חיים ואירועים נוספים...אנו חווים את זה יום-יום במשמרות הצפופות והבלתי נסבלות שאנו עוברים. חולים שוהים במיון בממוצע עשר שעות...זה איום ונורא, ושאף אחד לא יחשוב שאנשים לא מתים כי אין כוח אדם". (חנה רומנו, אחות מיון ראשית בבי"ח מאיר בכפר סבא, בוועדת ביקורת המדינה בכנסת, 17.10.2018)

דבריה המצמררים של אחות בית החולים מאיר וקביעתה הנחרצת של מזכ"לית הסתדרות הרופאים מצטרפים לכל מה שאנחנו כבר יודעים על מצבה העגום של מערכת הבריאות הישראלית. מי מאיתנו לא חווה באופן אישי – או מכיר מישהו אחר שחווה – את העומס והיעדר התקציבים על בשרו: מתורים ארוכים באופן בלתי נסבל במיון ומצוקת כוח האדם, המתנות ממושכות לרופאים מומחים בקהילה ולבסוף התייאשות משירותי הבריאות הציבוריים, שמובילה את מי שיכולים להרשות לעצמם לשלם על ביטוחי רפואה פרטיים – בסכומים הולכים וגדלים.

אבל כעת מצטרפים נתונים חדשים וקשים על מצבה של מערכת הבריאות הציבורית, שמתבססים על נתוני משרד הבריאות עצמו, ומציירים תמונת מצב עגומה שגורמת לבכירי המשרד להזהיר כי ללא שינוי דרמטי – והזרמה מיידית של מיליארדי שקלים – יש חשש כבד שמערכת הבריאות לא תוכל לספק מענה רפואי סביר בקרוב מאוד.

הסיבה ברורה: סדרי עדיפויות מעוותים.

למעלה מעשור ממשלת ישראל לא הגדילה את ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל ביחס לצמיחת הכלכלה, וזו נותרה על שיעור נמוך של 7.4% מהתמ"ג. לשם השוואה, אחוז ההשקעה בבריאות בגרמניה עומד על 11.3 אחוז מהתמ"ג, ובבריטניה הוא 9.7 אחוז מהתמ"ג, כשהממוצע בקרב מדינות ארגון ה-OECD עומד על תשעה אחוזים.

ובזמן שהממשלה לא מעבירה תקציבים, המערכת חנוקה ומפרפרת. האוכלוסייה מזדקנת וישנה עלייה בתחלואה הכרונית. האוכלוסייה בישראל גדלה, ושירותי הבריאות קורסים מהעומס. בינתיים, התוצאות מורגשות כמעט בכל בית בישראל – מזמני המתנה גדולים במיוחד לשירותים רפואיים – ועד להוצאה הולכת וגדלה, למי שיכול להרשות לעצמו, על ביטוחים ורופאים פרטיים.

אז על מה בעצם אנחנו מדברים? הנה סקירה של הנתונים שנחשפו:
זמני המתנה ממושכים בחדר המיון: ב-2012 עמד זמן ההמתנה הממוצע בחדר מיון על שעתיים וחצי, 4 שנים אח"כ כבר התקרב הממוצע לשלוש שעות – עלייה של 17%. בעוד שב-2012 שיעור החולים שהמתין למעלה מחמש שעון במיון עמד על 17 אחוז, ב-2016 הגיע שיעורם ל-22 אחוז – עלייה של כ-20%.

ירידה במיטות האשפוז: בעשור האחרון נרשמה ירידה עקבית במספר מיטות האשפוז בבתי החולים, בישראל יש כיום מצב של 1.7 מיטות לאלף איש ב-2018, בעוד שהממוצע ב-OECD כיום הוא 2.9 מיטות לאלף איש.

המתנה ממושכת לרופא מומחה: אם ב-2011 זמן ההמתנה הממוצע לרופא מומחה עמד על 16.4 ימים, ב-2016 הגיע הממוצע ל-23.4 ימים, זינוק של 42.7 אחוז.

הוצאת המדינה על בריאות: כאמור, במשך עשור – מ-2006 ועד 2016 - לא הגדילה ממשלת ישראל את שיעור ההוצאה שלה ביחס לתמ"ג והוא עומד על 7.4 אחוז מהתמ"ג בלבד, מאחורי 17.2 אחוז בארה"ב (שגדל ב-2.7% בעשור), 11.3 אחוז בגרמניה (עלייה של אחוז בעשור האחרון) ו-9.7 אחוז בבריטניה (עלייה של 2.5%). בינתיים ההוצאות בקופות החולים ובבתי החולים עולות – והמדינה לא מגדילה את התקציבים בהתאם.

משלמים ביוקר: כשאנחנו לא מקבלים שירותי בריאות מהמדינה מי שיכול פונה לרפואה הפרטית. בעוד שב-2010, שיעור הישראלים ששילמו על ביטוח בריאות פרטי עמד על 34.4 אחוז, 6 שנים מאוחר יותר שיעורם הגיע ל-44.9 אחוז. ההוצאה על ביטוחים פרטיים יותר מהוכפלה בשש שנים – מ-948 מיליון ש"ח ב-2010 ללא פחות משני מיליארד ש"ח ב-2016. משקי בית בישראל מוציאים בממוצע 5.7 אחוז מכלל הוצאותיהם על שירותי בריאות נכון ל-2016 (לעומת 4.6 אחוז ב-2000, עלייה של 24 אחוז).

מצוקת כוח אדם: לנתונים של משרד הבריאות מצטרפים נתוני ה-OECD המלמדים על מצוקת כוח אדם קשה- ממחסור באחיות: בישראל 4.9 אחיות לאלף איש לעומת 9.8 ב-OECD, למחסור בבוגרי לימודי הרפואה, שעומד בישראל על 5.5 בוגרים לכל 100,000 איש לעומת 12.1 ב-OECD, מחסור בבוגרי לימודי סיעוד, שעומד על 16.8 למאה אלף בישראל, לעומת 63.4 למאה אלף בארה"ב. כמו כן, ישנו חשש אמיתי ממחסור ברופאים, שכן רבע מהרופאים מתקרב לגיל היציאה לפנסיה.

אבל הנתונים האלה לא מספרים את כל הסיפור. חוץ מהמצב הגרוע של שירותי הבריאות, משרד הבריאות מושך את ידיו מההתחייבויות שלו וכתוצאה מכך, למשל, תוקפא תכנית למניעת אובדנות בקרב בני נוער שטיפלה בשנים האחרונות באלפי בני נוער ברחבי הארץ, וגם המכונים להתפתחות הילד נמצאים בסכנת קיום לאחר שמשרד הבריאות לא העביר בשני המקרים את כלל התקציבים המיועדים. וכמובן שאין לשכוח את תושבי קרית שמונה ובהם את אורנה פרץ, שנפגעו מהחלטת ליצמן שלא לתקצב את פתיחתו המחודשת של חדר המיון הקדמי בעיר הצפונית. וזוהי רק רשימה חלקית.

אז למה לא עושים כלום? זה לא שבכירי הרופאים, האחיות ויתר אנשי המערכת לא מזהירים 


captchaimg
אם אינך יכול לקרוא (כאן) נְקִישָׁה
telegram instagram twitter facebook
© כל הזכויות שמורות אלמה